מדינת ישראל התקבלה לאומות המאוחדות (האו"ם) כחברה ה-59 ב-11 למאי 1949. מאז היא השתתפה במגוון רחב של פעילויות של האו"ם והשתדלה לתרום תרומה מלאה לארגוני האו"ם הדנים בבריאות, עבודה, מזון וחקלאות, חינוך ומדע. לישראל תפקיד פעיל בעבודת הארגונים הלא ממשלתיים הפועלים בחסות האו"ם הדנים בסוגיות הנעות מתעופה להגירה, מתקשורת למטאורולוגיה ממסחר למעמד האשה.
מזה חמישה עשורים ישראל היתה מנועה מייחוס לקבוצה אזורית באומות המאוחדות. באפריל 2000 היא הוכנסה לקבוצה האזורית המערבית על בסיס זמני עד שתוכל להצטרף לקבוצה האסיאתית. מאז יכולה ישראל להצביע ולהיבחר לגופים מרכזיים באומות המאוחדות. ישראל נבחרה (דרך הקבוצה) כסגנית יושב ראש העצרת הכללית ה-60 של האו"ם.
להחלטות מסויימות של האו"ם היתה חשיבות מכריעה לישראל. ביניהן, החלטת מועצת הבטחון 242 (22 לנובמבר 1967) ו-338 (22 לאוקטובר 1973) הקובעות מסגרת מוסכמת ליישוב הסכסוך הערבי- ישראלי.
במשך השנים פעל האו"ם להביא לידי הפסקת פעולות האיבה בין ישראל ושכנותיה הערביות על ידי מינוי מתווכים, מתן חסות להפסקת אש והסכמי שביתת נשק והצבת כוחות או"ם בין האויבים.
באו"ם נעשה שימוש במשך השנים כשדה מלחמה למלחמה פוליטית נגד ישראל. 21 המדינות הערביות בסיוע המדינות האיסלאמיות ובעלות הברית שלהן, המחנה הלא מזוהה, יוצרים 'רוב אוטומטי' המבטיח קבלת החלטות אנטי ישראליות בעצרת הכללית.
במאמצים שעושה ישראל להעלאת המודעות לנושא היהודי בעצרת הכללית היא הצליחה להביא ב-2005 לכינוס מיוחד של העצרת הכללית לרגל יום השנה ה-60 לשחרור ממחנות הריכוז הנאצים באירופה ולשם אימוץ החלטה חדשה של העצרת הכללית על זיכרון שואה שנתי.